פריקת כתף (ברוב המקרים פריקה קדמית של עצם הזרוע שנעה קדימה ביחס לשקע השכמה), הינה אחת מפציעות ספורט הנפוצות ביותר. מתרחשת כתוצאה מחבלה ישירה לכתף או מתנועה פתאומית וחדה של הגפה לאחור ובסיבוב חיצוני (כמו במשחק כדוריד, כשהשחקן התוקף מכין את הזרוע להנחתה ונבלם כאשר הגפה שלו נשארת מאחור והוא פורק את עצם הזרוע קדימה).מפרק הכתף מוגן על- ידי קפסולה מעובה, גידים, רצועות, ושרירים פנימיים (ROTATOR CUFF) האמורים למנוע פריקות, וכשמתרחשת פריקה ישנו חשש לפגיעה לנזק סחוסי ו/או רצועתי ו/או שרירי ו/או גרמי שעלולה לגרום לכאבים ולהגבלת תנועה במפרק הכתף.הספורטאי/ת בד”כ מתאר/ת תחושה שהכתף “יוצאת מהמקום”, כאב עז, ולרוב יקבע את הזרוע הפגועה לגופו. חשוב לציין כי מומלץ להימנע מהחזרה של עצם הזרוע לשקע השכמה ע”י גורם כלשהו מלבד רופא, ועדיף לבצע את הרדוקציה (ההחזרה) לאחר צילום רנטגן במיון, כדי להימנע מהחמרה של הנזק הקיים, כגון נזק לעורק ולכלי הדם העוברים בבית השחי, ויש לבצעה כמה שיותר מהר.
בששת השבועות הראשונים לאחר הפריקה יש להימנע מתנועה של הרחקת הזרוע מהגוף וסיבוב חיצוני של הכתף (ABER) כדי למזער את הסיכון לפריקה נוספת, ולכן נעדיף לעתים ללכת עם מקבע כתף, בדרך כלל למשך 3-4 שבועות, בהם נשמור על תנועתיות צוואר, שכמות, מרפק ושורש כף יד, וחיזוק איזומטרי (ללא תנועה) של שרירי הכתף באופן זהיר.
לאחר שישה שבועות יינתן דגש במכון פיזיותרפיה על השגת טווחי תנועה מלאים בכתף, חיזוק שרירי השכמה (Scapula Stabilizers) והכתף (Rotator Cuff) בכל הכיוונים, תירגול פרופריוספטיבי לשיקום “החיישנים” (המכנו-רצפטורים), וחזרה הדרגתית לפעילות מלאה.האופציה הכירורגית, מאפשר לאורטופד באמצעותארתרוסקופיה (ניתוח זעיר-פולשני) לתפור את הרקמות הפגועות בכתף וליצור קיבוע למפרק הכתף. תקופת השיקום לאחר ארתרוסקופיה במפרק הכתף הינה בממוצע 4 – 6 חודשים עד לחזרה לפעילות ספורטיבית.טיפולים נוספים לכתף הניתנים בקליניקה:קרע בלברום הכתף, צביטת כתף, כתף קפואה.
טיפול מנואלי - ידני לשיקום ומניעת פריקת כתף
